אתגרים מעשיים ורגשיים בתוך חיים מרובי תחומים

להיות אדם מרובה תחומים דורש לפעמים מיומנות של ג'אגלינג.
מצד אחד- זכינו בחיים עשירים, מרתקים, מלאי תשוקה וסקרנות ומן הצד השני ניבטים אלינו אתגרי מיומנות מעשיים יחד עם הצורך להרגיש שהכל בסדר איתנו.
אנחנו מתמודדים עם הרצון להחזיק בכל הכדורים מבלי שאף אחד מהם יפול ומבלי לוותר על אף כדור. להתמודדות הזאת מתלווה ההרגשה שלכולם סביבנו יש הרבה פחות כדורים לג'נגל איתם ואולי בכלל עדיף ככה.
במאמר הזה אתאר את האתגרים שמוכרים לאנשי מולטי רבים ששוחחתי איתם: 

ניהול זמן

אנחנו פורחים כשיש לנו כמה פרויקטים במקביל, זה מאפשר לנו לנוע מדבר לדבר בתשוקה גדולה יותר ולרוב היעילות שלנו מתחדדת כל עוד כמה דברים מתרחשים במקביל. ניהול חיים מרובי תחומים מושפע מניהול הזמן שלנו ודורש התאמה אל מול שני היבטים עיקריים-

עומס
אנחנו נוטים להעמיס על הצלחת שלנו הרבה פרויקטים וזה דורש ניהול חלוקת זמן יעיל ומתוכנן היטב. האתגר הזה גדל כשלא הכל תמיד מתאפשר ומתווספות לכך תחושות של החמצה, אכזבה עצמית או קושי לוותר או לדחות משהו שכל כך רצינו בו.

הצפה
לפעמים כשיש לנו כמה שעות פנויות והרבה מאוד משימות שנשתוקק להגיע אליהן (הציור שמחכה על השולחן, הספר שרצינו לסיים, הקורס שהתחלנו, הפרויקט שמרגש אותנו, הגינה שאנחנו מתים לחדש ועוד) מתרחש מצב הפוך שבו בסופו של יום לא נגש בכלל לאף אחד מאלה.
זה קורה במצב של 'שיתוק' שבו היכולת שלנו לבחור ולהתחיל לפעול במסגרת זמן קצובה מתערערת. אנחנו מוצפים, לא רוצים לוותר על שום דבר, קופצים בראש מפרויקט לפרויקט ולא מצליחים להתחיל ולפעול עם אף אחד מהם. 

פרנסה

אחד מהאתגרים הגדולים עבור אנשי המולטי הוא ביכולת להתפרנס כראוי. ריבוי תחומי המקצוע מעלה סוגיות רגשיות ומעשיות ובהיעדר מודלים דומים בסביבה שלנו, הפרנסה עלולה להפוך לאתגר משמעותי:

ערך עצמי
למרות הידע הרחב, השליטה במקצועות שונים ורכישת מיומנויות מגוונות, לא תמיד נדע להעריך את זה בתוכנו. רבים מאנשי המולטי ניחנו באוטודידקטיות ולכך מתלווה התפישה שזה "סתם משהו שלמדתי על הדרך".
בנוסף, בגלל שאנחנו לא מתמקדים ומתמחים רק בתחום אחד- נדמה לנו שערכם של תחומי הידע והמקצוע שלנו שווה פחות כי "זה לא באמת ה-מקצוע שלי".
עוד היבט שנוגע לערך העצמי בקרב אנשי המולטי הוא שההנאה המקצועית והעונג ממגרש המשחקים המרובה עלול לפגוש בתוכנו את האמונה שאי אפשר לקחת אותנו ברצינות. אנחנו עלולים להשוות את עצמנו לאנשים "הבוגרים" והממוקדים בתחומם ולהרגיש שלא באמת מגיע לנו להשתכר עבור מה שכל כך כיף לנו לעשות. (אבסורד נכון?).
כל התפישות המוטעות האלה יכולות לבוא לידי ביטוי בתמחור העבודה העצמאית שלנו או ביכולת להאמין שמגיעה לנו העלאה במקום העבודה. 
גם אפקט המתחזה יכנס לתמונה די בקלות לאור התחושה שאין לנו סיבה לנכס לעצמנו מצוינות מקצועית.

ניהול עסק עצמאי מרובה תחומים
בהיבט המעשי נדרשת יכולת תכנון וחלוקה טובה של משאבים עבור שיווק, תחזוק ופיתוח העסק, לקוחות, בניית תוכנית וניהול לו"ז.
כשמדובר בעסק מרובה תחומים זה עלול ליצור קושי שיתקע בין גלגלי העסק או לכל הפחות לא יאפשר לו להתפתח. 
בהיבט הרגשי, אנשי המולטי מתקשים להצהיר על עשייה מקצועית מגוונת וזה מתבטא ביכולת שלהם לשווק ולהרחיב את מעגל הלקוחות.
"איך אספר שאני גם מורה ליוגה, גם מדריכת הורים וגם אופה עוגות מעוצבות? מי ירצה לבוא אלי כשאני כל כך מפוזרת?".
במצבים כאלה השיווק כמעט ואינו מתקיים והתנהלות העסק היא ארעית ופחות מתוכננת- זה מתבטא בהכנסות וביציבות בעסק. 

מציאת עבודה ובניית קריירה
אנשי מולטי העובדים בתור שכירים מתקשים להציג את עצמם בראיונות בשל תחלופה תכופה של עבודות ותחומי מקצוע.
זה מפגיש רבים מאנשי המולטי עם השאלה "איך אסביר למה אני נמשך לכל כך הרבה תחומים ולא מתמקד?" או: "איך אסביר את תחושת המיצוי והרצון לעבור לדבר הבא?".
הקושי בניסוח קורות החיים גם הוא צף ועולה מתוך אותה הסיבה, לפעמים עד כדי המנעות מלנסות ולהגיש קו"ח לעבודה שמאוד מעניינת אותנו.
במאמר המציג את האפשרות לשינוי הנרטיב האישי אני מתארת כיצד נוכל לפגוש מחדש את הערך העצמי שלנו דרך נקודת מבט מיטיבה שגם נאמנה יותר למי שאנחנו. 

מיצוי
התחושה של המיצוי היא גם נקודת אל-חזור. כשמדובר במקור פרנסה אחד וכשתחושת המיצוי היא גדולה, התחלופה בין עבודות יוצרת חוסר יציבות או פגיעה ברצף ההכנסות הקבוע.
כשאנחנו לא מודעים לצרכים שלנו כאנשי המולטי ויוצרים בחירות קריירה שאינן תואמות לצרכים אלה, האיזון מופר בקלות רבה יותר ופוגע גם ביציבות הכלכלית וגם באמון בדרך שלנו.
לדוגמה, כשאנחנו לא מודעים לצורך שלנו בגיוון תחומי האחריות בתוך מקום עבודה אחד- נגיע לנקודת מיצוי די מהר ובבחירת העבודה הבאה שלנו נחזור שוב על אותו הדפוס. 

ארעיות
אנשי מולטי רבים ומוכשרים נעים בעולם מתוך הזדמנויות ארעיות הנוגעות לגיוון המקצועי שלהם. זה משרת את הרצון לגעת בכל מה שמעניין אותם ולהיענות לכל הזדמנות שמדליקה בהם את הברק בעיניים. אלו יכולים להיות אפיקי פרנסה טובים ומשמעותיים.
האתגר עלול להופיע כשהדברים ממשיכים להיות לא מתוכננים ובתוך שלל אתגרי המציאות מתחולל שינוי פתאומי (קורונה, מלחמה) ונוצר ואקום שבו ישנה הרבה פחות זרימה והזדמנויות. בהיעדר יציבות, הארעיות הופכת לקושי בתכנון שגם תומך בצורך שלנו להתפרנס. 

בין בושה לאשמה

כאנשי המולטי אנחנו עמוסי כשרון וידע רב תחומי, אנחנו רוכשים לעצמנו מקצועות, תחומי עניין ותחביבים חדשים על בסיס קבוע.
אנחנו מלאים בהפתעות ובעולם פנימי עשיר.
יחד עם אלה, אנשי המולטי שלרוב אינם מכירים ביכולת המופלאה שלהם, נתונים לביקורת מתמדת של החברה ולהשוואה עצמית תמידית בינם לבין האחרים.
היכולת למצות ולא 'להתמיד', היכולת 'להתפזר' על כמה דברים במקביל, הקושי 'להצליח' במיקוד, האתגר הכלכלי שציינתי כאן קודם- כל אלו מנותבים לא פעם לתחושות של אשמה ובושה.
כשאנשי המולטי מבקשים לחלוק עם האחרים את עולמם הפנימי, הם עלולים לפגוש חוסר הבנה של הסביבה, מה שמוביל בסופו של דבר לתחושת שונות וזרות ושבוודאי "משהו לא בסדר איתי".
איך נסביר שהפרויקט שעבדנו עליו בשנתיים האחרונות כבר לא מעניין אותנו יותר? או שהתואר שלמדנו העשיר אותנו במידה רבה וכעת יש בנו קריאה פנימית ללמוד תחום מקצועי נוסף?
חשוב שנדע להבין את האיכות שטבעית לנו כל כך ולהסביר אותה קודם כל לעצמנו.

אם זיהית את עצמך בתוך השורות האלה, זו התחלה מצויינת :)
אין שום דבר לא תקין או משובש בדרך ובבחירות שלך.
אפשר ללמוד להתנהל עם איכויות המולטי בעולם ובכך להמשיך ולקבל ממנו עוד וגם לתת עוד מעצמנו, בכל מקום שרק נבחר.
אפשר לנהל חיים מרובי תחומים גם יחד עם שגשוג כללי, תחושת מימוש ורווחה פנימית.