תהליכים רגשיים נפוצים שמתמודדים איתם בעלי עסק עצמאי (אבל לא רק :)
תהליכים רגשיים נפוצים שמתמודדים איתם בעלי עסק עצמאי (אבל לא רק :)
ניהול עסק עצמאי הוא גם זכוכית מגדלת לכל התהליכים הרגשיים שמלווים אותנו בחיים הפרטיים שמחוץ לעבודה. בתוך היבטי העסק נמצא את עצמנו מתמודדים עם אותם הרגשות בצורה מואצת כשאין "מקום בצד" להניח אותם- הם דורשים מענה וטיפול קרוב כדי שנוכל להתקדם ולצמוח. הנה כמה מהתהליכים הרגשיים הנפוצים שכמעט כל עצמאי מכיר מקרוב:
רגשות אשם טעויות וכשלונות
אם היינו נוהגים אחרת, אם לא היינו עונים בדרך הזו או הזו, למה לא למדנו מהפעם הקודמת? איך נכשלתי במקום שבו דווקא הכי קל להצליח? מה עשיתי לא בסדר? ועוד ועוד חשוב להסיק מסקנות, ליצור רישום עבור הפעם הבאה שבה נגיע לאותה הסיטואציה בדיוק, להתייעץ ולקבל עזרה, להתפתח וללמוד, לבנות ולייעל לוח זמנים תומך. עם כל אלה, מה שאינו מקדם אותנו הוא הלקאה עצמית שאיננה יודעת להתפתח מתוך עצמה וליצור חדש. פגשנו תחושה דומה? הדבר הראשון יהיה להסכים להרגיש את כל מה שעולה בנו ומתוך זה במקום לשקוע פנימה, נצא לחיבוק עצמי ונבחר דרך התמודדות שתעצים אותנו. אם ישנו רגש כזה שנשאר תקוע וחוזר על עצמו לעיתים תכופות, שווה להתבונן בו לעומק.
"אני לבד"
אחד הקשיים הכי גדולים בניהול עסק עצמאי הוא תחושת הלבד. העבודה מהבית ללא עמיתים, לפעמים במשרד הביתי, לפעמים על שולחן המטבח, השאלות שעולות, ההתלבטויות, רגשות משתקים כמו למשל בתסמונת המתחזה- כל אלה ועוד יוצרים תחושת בדידות בתוך העסק, הרגשה שאין לנו עם מי להתייעץ. בתוך אלה לפעמים ננטה להתייעץ עם אנשים מהמעגל הקרוב, שלא בהכרח יעזרו לנו מה שיגדיל את תחושת הבדידות. חשוב למצוא את הדרך שלנו להכנס למעגלים מקצועיים או אישיים שנתחבר אליהם כמו קבוצות פייסבוק שבהן נוכל לתרום, לשתף ולהתרם, להתייעץ ולקבל רעיונות אף מאנשים שנמצאים בתחום המקצועי שלנו. יש קבוצות איזוריות של עצמאים שנפגשות גם פיסית, למצוא מלווה עסקי שמתאים לדרך שלנו, לקחת קורסים ולהעשיר את עצמנו.
פרפקציוניזם
לרצות שהדברים יתבצעו על הצד הטוב ביותר זהו ערך חשוב. אם אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים, דוחים ומתעכבים בהוצאת דברים לפועל, ממעטים להתקדם ומרגישים תחושת כשלון- חשוב לעצור ולבחון מה באמת עומד מאחורי תחושת הפרפקציוניזם הזה? האם קיים שם פחד שמנהל אותנו? האם בנינו לעצמנו בראש רף גבוה ולא אפשרי בהינתן נקודת הציון שלנו בדרך? תמיד נשאף לעשות את הדברים על הצד הטוב והמקצועי ביותר- אבל לפעמים כדאי שנתעדף את מה שאנחנו רוצים להשיג כדי שנוכל לממש ביצועים. כך למשל, גם אם סרטון הוידאו שאנחנו רוצים להוציא החוצה ברשתות מאפשר הבנה מצויינת של המסר שלנו אבל השיער שלנו נראה לנו כמו סיבה מספיק טוב לא להעלות אותו- כדאי לחשב מחדש את הבחירה לדחות שוב ולנסות פעם נוספת.
הקושי לעשות משהו שהוא "לא אני"
לפעמים נפגוש משימות או צמתים שלא נזהה את עצמנו בהם במבט ראשון. "לצלם סרטון וידאו זה לא אני" או "זה לא כל כך אני לפרסם המלצה שכתבו לי". בתוך מרכיבי ניהול העסק אנחנו עושים הרבה מאוד דברים חדשים לראשונה וגם כאלה שבחיים הפרטיים שלנו נעשה פחות. זה קורה באופן טבעי כשלחברים שלנו אנחנו לא צריכים לשווק את העוגה שהכנו אבל כדי להגיע ללקוחות חדשים, יהיה כדאי בהחלט. במצבים כאלה שווה לבדוק האם אנחנו מסרבים לזוז מאיזור הנוחות שלנו או האם באמת מדובר בעקרון חשוב שלא נרצה לחצות אותו.
דחיינות
בתוך ריבוי המשימות של היבטי העסק השונים יש את המשימות האלה שנגררות ממקום למקום וגם כשאנחנו מתכננים לבצע אותם הן בדיוק מתפספסות, לא מתאפשרות ונדחות. הדחיינות כשלעצמה יוצרת הרבה פעמים מצוקה כי היא מובילה אותנו לתחושה שאנחנו "לא בסדר" שאין לנו את הכח להתמודד עם מה שמאיים עלינו, או, שאנחנו עצלנים. דחיינות לא חייבת להיות הכבשה השחורה שמונעת מאיתנו לממש ובאור אחר לגמרי היא יכולה לתת לנו אינדיקציה על תהליכי העבודה הנכונים לנו, על דיוק והתבוננות. כשאנחנו פוגשים בדחיינות היא לרוב תגרור איתה רגשות אשמה וכעס שמופנים כלפי עצמנו מה שעוד יותר מקשה על העשייה.