איך מחזקים את העוגן הפנימי? 5 דרכים שאפשר לממש כבר עכשיו

העוגן הפנימי הוא כמו איבר בלתי נראה שמחבר אותנו עמוק לתוך עצמנו. העוגן מאפשר לנו לחזור ליציבות פנימית גם בתוך טלטלות, לבטים רגשיים ומנטליים, חוסר אמון ופקפוק עצמי, תחושות של חוסר אונים ובעצם כל מה שגורם לנו להתרחק מעצמנו.

העוגן הפנימי מחבר אותנו אל היכולת לבחור ולקחת החלטות 'נקיות מרעש' מתוך השקט הפנימי שלנו, הוא מאפשר לנו אמון ובטחון בעצמנו וגישה אינדיבידואלית למאגרי הידע והחכמה האישיים שלנו.
הנה 5 נקודות חיבור נפלאות שיכולות ממש לחזק את הקשר הזה בתוך עצמנו;

1.ידיעה

הידיעה שכולנו נולדנו עם עוגן פנימי בִּיּלְט אִין - משחררת אותנו מהתהייה בכלל על קיומו. אנחנו לא צריכים לגדל אותו, להמציא אותו מחדש, לרכוש אותו או חשוב מכך- להיות ראויים לו. רק לחזק ולהעמיק את הקשר איתו. העוגן הפנימי לא נעלם אף פעם וגם אם בעבר היינו מחוברים אליו עמוק יותר ונראה שהקשר איתו התרופף או אבד, אפשר תמיד לחזור אליו ולחזק אותו בתוכנו.

 
2. כתיבה

הכתיבה יכולה להיות חיבור ממשי ופיסי לעוגן הפנימי בתוכנו. הדרכים הן מגוונות: אפשר לנהל יומן, לכתוב פתקית יומית או דף אקראי. הכתיבה היא לעיננו בלבד, מה שמאפשר לנו לכתוב ללא שיפוטיות ופשוט "לשפוך" את הכל אל הדף. אם אנחנו ממש מתחברים לכתיבה וזה קל לנו באופן יחסי, נוכל לפתוח בלוג או אפילו ליצור פוסט או מאמר תוכן סביב חקירת מה שמעסיק אותנו. הכתיבה יוצרת חיבור של עוגן כי היא מאפשרת לנו להתקרב לעצמנו, לגעת במה שמטריד אותנו (וגם במה שמשמח אותנו!) וממש להקשיב לעצמנו תוך כדי כתיבה נוכחת ומתוך כך גם לגלות מחדש את קולנו הפנימי.

 
3. טבע

שהייה בטבע מאפשרת לנו את השקט והשלווה הנחוצים להפגת הסחות הדעת. הסחות הדעת יכולות להיות חיצוניות כמו כל מיני סוגי רעשי רקע ומידע לא רלוונטי, עיצות של אחרים או סביבת עבודה רועשת והן יכולות להיות גם הסחות דעת פנימיות: פטפוט מנטאלי של זרם מחשבות בלתי פוסק בתוך הראש שלנו. השהייה בטבע מאפשרת לנו להזכר בטבע האמיתי שלנו שהוא גם העוגן הפנימי הבטוח והטבעי ביותר שלנו. 

4. טיפוח עצמי

לפעמים הבחירה לקבל עזרה חיצונית יכולה לחבר אותנו בקלות רבה יותר לעוגן הפנימי שלנו: שימוש בקלפי מסרים מסוגים שונים, טיפול פיסי או רגשי שאנחנו מתחברים אליו, סדנה, ריטריט או קורס שילוו אותנו בהקשבה פנימה לתוך עצמנו, ליווי וייעוץ סביב מה שמטריד אותנו, או כל כלי תראפויטי אחר שימסך את רעשי הרקע ויכוונן אותנו עמוק לתוך עצמנו, לחיבור ולהקשבה. טיפוח עצמי כמו עיסוק בתחביב, אמנות שאהובה עלינו מכל סוג (נגינה, צילום, ציור, כתיבה) ואפילו מימוש תשוקה שהוחבאה במגירה ומבקשת לצאת- גם הם יכולים לחבר אותנו אל העוגן הפנימי בתוכנו.

5. הבנה

העוגן הפנימי לא תלוי בחוקים או ברשמים הגיוניים שהמחשבות יודעות לנמק לנו היטב. ההבנה שלעוגן הפנימי יש מקצב משלו, שהוא בלתי ניתן להשוואה מול האחרים ואפילו מול מקרי עבר דומים בחיים שלנו- מאפשרת לנו להעמיק בו, להרגיש בו, להאזין לו ולנוח בתוכו באמת. לפעמים העוגן הפנימי יציע לנו לעשות משהו שלא מתיישב עם ההגיון, למשל כמו לפרוש ולנוח בתוך מה שנראה לנו כמו זמן לזוז ולעשות הכי הרבה. ממש כמו שמוצע במסר של הקלף הזה:

ההבנה שלעוגן הפנימי שלנו יש 'סדר' וחכמה אחרים לגמרי ממה שאנחנו מצפים לו לפעמים, תאפשר לנו להעמיק ולפעול מתוכו.

האם חשוב לחזק את החיבור אל העוגן הפנימי רק בזמן מצוקה?
התשובה היא לא. אפילו כדאי מאוד שלא. ככל שנתאמן בחיזוק הקשר עם העוגן הפנימי שלנו גם בזמנים של שמחה, עונג, סיפוק, השראה ורווחה פנימית- כך נחזק את הקשר אליו ואל האמון בהתנסות שלנו, להקשבה בוטחת אל הקול הפנימי ואל השקט המעוגן בתוכנו- זה שאנחנו שואפים לפנות אליו בזמנים של טלטלה וסערה. העוגן הפנימי הוא חלק חכם ושקט בתוכנו, הוא מאפשר לנו להשאר יציבים, גם אם לא ממש מייד והכי חשוב- הוא זמין לנו תמיד ומדבר בשפה האישית שלנו.