איזו מתנה יש לי לתת לעולם?

במשך שנים משפט כמו "המתנות שיש לי לתת לעולם" היה מעורר בי כיווצי פנים לימוניים. אפשר לדמיין אותי מגיבה עם עוד פרצופי פירות העונה כשנתקלתי בכל מיני ססמאות רוחניות ריקות.

אז איך הגעתי להיות זו שמשתמשת במשפט הזה?

ומה למדתי בדרכי הרוחנית בזמן שנסתי על נפשי מהייעוד שלי רק כדי להבין שלהיות אני הוא מהות הייעוד?

המתנות הן קודם כל לעצמי 

אפשר להתחיל בשאלה מה הכי מדגדג לי לפתוח ולגלות? ביני לביני ובדרך שלי, אין דרך אחת נכונה. למשל בפרק מסויים בחיים שלי התחלתי להלחין את מה שאני כותבת למגירה (אני לא מוסיקאית ולא זמרת ויש לי ידע מצומצם באקורדים על הגיטרה), הייתה גם הופעה מעולה והפתעות בדרך ובדיעבד אני יודעת שהמתנה שפתחצי בנקודת הזמן הזו הייתה היכולת לשחק ולהתבטא גם באיזורים פחות מוכרים. 

המתנה שנתתי לעצמי בהרפתקה הזאת לימדה אותי המון על עצמי והסתיימה בהופעה עם פרטנרית מקסימה שבה עשינו לכמה אנשים טוב על הלב, כך אני מאמינה. 

עניין נוסף עם מתנות הוא שאנחנו אף פעם לא באמת יודעים במי הן יגעו ובאילו אופנים, במציאות הזאת הקסמים עובדים די מדהים כשאנחנו לא מבקשים לשלוט בהם.

המתנות מגיעות בגדלים ובעטיפות שונות

 אחת מהשני וגם ממתנות של אחרים. הן לא מוגבלות או תלויות במשהו שמאפיין אותי\ שחושבים עלי\ שאני חושבת על עצמי. לפעמים זה מאתגר כי אנחנו "חייבים" לדעת מה צפוי ומה יקרה, מה התכלית של פתיחת האריזה הסקסית הזאת שקורצת לי מהצד כבר די הרבה זמן, מה יצא לי מזה, כמה זה יעלה לי והאם אחזיר את ההשקעה. אני אשתף שגחליליות שלי נולדה מסקרנות מוחלטת של משהו אחד והתגלגלה למשהו אחר לגמרי שעלה על כל תכנית אפשרית וגם הפך לעסק שעדיין ממשיך להתפתח איתי. - אז בעצם, כשיוצא לי להגיד "יש לך הרבה מתנות לתת לעולם" ואני עומדת מאחורי המשפט הזה- אני יודעת שהמתנות הן קודם כל שלנו לעצמנו ושהעולם יוכל להנות מהביטוי הזה בדרכים רבות מופלאות כל כך.