לפעמים אני שוכחת את כל מה שאני יודעת על חופש התנועה שלי. לא משנה כמה עברתי וכמה מידע יש בקלפי המסרים שאני כתבתי בעצמי, לפעמים יש פשוט איזה ואקום כזה שמשאיר אותי בחוץ ויוצר אחריו שובל של מהומות קטנות שיודעות גם לגדול כשהן באמת רוצות.
בחרתי 3 תרגילים שיכולים לחולל שינוי פנימי עצום באופן מאוד נגיש ופשוט. אין בתרגילים מאמץ כי הם פשוט מצריכים להוסיף נקודת מבט חדשה ובכך לשנות את המציאות ואת התנועה לקלה יותר.
הנה הם:
לזיכרון שלנו יש כח גדול ולפעמים הוא לא משרת אותנו בכלל.
אם טבוע בנו זכרון שאנחנו לא טובים במשהו, הוא ישאר איתנו לדראון עולם עד שנדע שאפשר לבחון אותו מחדש.
זה יכול זכרון שבו נכשלנו בפני עצמנו או איזו הערה שקיבלנו פעם מבחוץ סטייל מה אנחנו כן ומה אנחנו לא, במה אנחנו טובים ובמה פחות.
אבל, מה אם היה לנו מתג דמיוני בראש שיכול למחוק את רשמי העבר שלנו ולא היינו יודעים שום דבר על על אי היכולת שלנו לממש, ליצור או להתמודד?
בינתיים אין לנו כפתור כזה, אבל שווה לנסות ולהטיל ספק במה שאנחנו חושבים שהוא אמת מוחלטת לגבי עצמנו.
למשל, אם קשה לי מאוד לעשות משהו, כי "זה לא אני" -אפשר להוסיף סימן שאלה שמפקפק בהנחה הזאת. התרגיל הזה בעיקר מאפשר לנו להבין שכל דבר הא בר שינוי והתחדשות, גם כשאמונה חזקה נשענת על זכרון משמעותי אפשר לבחון אותה מחדש.
אם מצאנו את עצמנו תקועים או מדשדשים בתוך אתגר, אפשר לבדוק אם נוכל לגייס עוד אפשרות: נקודת מבט נוספת בגישה מקבילה- לנוע בתוך גם וגם.
כשאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות משהו רק בדרך אחת- אפשר להוסיף לדרך הזאת דרך מקבילה (ממש להגדיל את תפישת המרחב שלנו) שנוכל להשתמש בה ולשלב אותה כאפשרות נוספת.
הנה דוגמה די טרייה מהקליניקה שלי (ובאישורה של ר' כמובן):
באחת מפגישות היעוץ עם אשה מוכשרת באופן מרשים ויוצא דופן, עלה הקושי שלה לצאת החוצה לאור עם היצירות והעבודות שלה. אחרי הפגישה היא יצאה עם כמה תובנות ושיעורי בית שהפגישו אותה שוב עם התפישה שחייבים לבחור רק בדרך אחת:
"אני מבינה שאני גם רוצה לצאת לאור וגם להשאר בפינה שלי השקטה. יש בי חלקים רבים וחלקם סותרים".
כשאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לבחור כדי להיות נאמנים למשהו, זה יכול להשאיר אותנו עמוק בתסכול ובאותו המקום. אבל, מה אם ר' יכולה להסכים לדרך שבה אפשר גם לממש פרנסה מהעבודות שלה כפי שהיא רוצה, יחד עם מימוש הרצון בפינה השקטה והאינטימית? שתי הבחירות האלה יכולות לתמוך זו בזו בצורה מדהימה.
כשאנחנו עושים פעולה חדשה גם אם הפעולה לא קשורה באופן ישיר לעסק, היא יוצרת תנועה עם אנרגיה חדשה.
כשיש סדר קבוע הוא הופך לקבעון מנטאלי וכשאנחנו עושים משהו חדש, אנחנו כמו משקשקים את כדור השלג- כל פעולה חדשה יוצרת דפוס חדש של תנועה.
אפשר לבחור בפעולות יומיומיות ושגרתיות מאוד ולשנות אותן לסדר חדש כמו למשל- לתלות את הכביסה לפי צבעים, ללכת בדרך אחרת כשזורקים את הזבל, לשנות את סדר הפעולות במקלחת.
הנה עוד כמה אפשרויות שאפשר לעשות באופן חדש ויזום:
-לפתוח את הבוקר עם אוכל חדש
-לעשות הפסקה שונה במהלך היום
- לכתוב פוסט באופן שונה ממה שנכתב עד עכשיו
-לכתוב לעצמך פתק ממש מפרגן ולתלות לידך
-לעשות סלפי באופן שאף פעם לא עשית
-לבקש עזרה עם משהו ש'יושב' ולא תכננו לפתור אותו היום
-ללמוד משהו קטן חדש
תמיד העדתי על עצמי שאני יודעת להזיז הרים אם אני רק רוצה. עד שיום אחד פתאום הבנתי שכבר תקופה ארוכה אני לא מזיזה הרים יותר.
נוכחתי לראות שאני פשוט בוראת הר חדש במקום ההר שהייתי צריכה להזיז (מה שפתאום נשמע לי די מייגע).
אין סוף ליצירתיות שלנו והיא משמעותית מאוד דווקא בתוך עצמנו, כשאנחנו מבקשים לדמיין או ליצור יש מאין או לגייס תנועה חדשה וזה אפשרי. בדיוק ככה קסמים קורים.